מים אחרונים

לאחר סיום סעודת לחם, לפני שמברכים ברכת המזון, נוטלים את הידיים עם מעט מים, ואלו נקראים "מים אחרונים". ישנן נשים, במיוחד מבנות אשכנז, שאינן נוהגות לעשות מים אחרונים אך כמובן שעדיף שכולן תעשינה. אמנם אם הידיים מעט מלוכלכות מהאכילה אזי חובה לשטוף את הידיים כדי שהן תהיינה נקיות בזמן הברכה, וזה נכון גם לשאר ברכות

שילוח הקן

  "לא תיקח האם על הבנים" – בפרשה מופיעה מצוות שילוח הקן – אם מישהו רואה ציפור דוגרת על ביצים או אפרוחים באמצע היער, והוא רוצה לקחת את הביצים, הוא צריך קודם לשלח את הציפור כדי שהיא לא תראה ותצטער מכך. המצווה נוהגת רק בציפור טהורה כגון יונה, אווז וכו' ורק בעופות שלא נמצאים ברשותנו,

קדושת בית הכנסת

מכיוון שבבית הכנסת יש קדושה יתירה (למרות שהקב"ה נמצא כמובן בכל מקום, עדיין יש מקומות קדושים יותר כגון הכותל המערבי), נזהרים מלעשות שם דברים מסוימים, כגון אם רוצים לקצר את הדרך ובמקום לעשות עיקוף כדי להגיע לרחוב המקביל מעדיפים לעבור כמה שניות דרך בית הכנסת, הרי הדבר אסור. וכן אסור להיכנס לבית הכנסת כדי להסתתר

מתי נחשב סיום אכילה

אם לאחר שאוכלים סעודה נוטלים מים אחרונים לפני ברכת המזון, אסור להמשיך לאכול ולשתות אלא חייבים קודם לברך ברכת המזון, כי זה מראה שהסיחו דעתם מן האוכל. אם רק אמרו "בואו נברך", אפשר להמשיך לאכול, כי בדרך כלל אנו לא באמת מתכוונים שלא נאכל יותר (כמה פעמים אמרת לעצמך זהו אני לא אוכלת יותר מהעוגה

הפסקה באמצע הסעודה

  מי שנרדמה לכמה דקות באמצע האכילה (בטח, נראה איך הבעל היה נראה לאחר יום שלם עם הילדים…) אינה צריכה לחזור ולברך על האוכל, בין אם זו סעודה קבועה של לחם, ובין אם זו אכילת ארעי או אפילו שתייה, בכל מקרה אין צורך לברך שוב. וכן אם הולכים לשירותים באמצע האכילה או השתיה, אם לא