ברכות המגילה

לפני המגילה בלילה מברכים שלוש ברכות, "על מקרא מגילה" (ויש נשים אשכנזיות שמברכות "לשמוע מגילה"), "שעשה ניסים" ו"שהחיינו", אך בקריאת המגילה של הבוקר לפי הספרדים לא מברכים שוב שהחיינו ולכן יש רק שתי ברכות, ולפי האשכנזים מברכים שוב. אמנם את הברכה לאחר המגילה מברכים רק אם יש עשרה אנשים, כך שאם מישהי שומעת בבית מבעלה

קריאת המגילה

מי ששמעה את המגילה כשהיא מתנמנמת, לא יצאה ידי חובה, ולכן יש לשים לב לא להירדם בשעת קריאת המגילה (יש משקה שקוראים לו "קפה") ולכן עדיף (כמו תמיד) לישון שעות סבירות כדי להיות רעננים ושמחים לשמוע את המגילה. כמו שכתבתי אתמול, אם בגלל הרעש או בגלל המחשבות על חשבון הבנק לא שמעת איזו מילה, אפשר

קריאת המגילה

נס פורים קרה במהלך שבעים השנים שהיו בין חורבן בית המקדש הראשון עד לבניית בית המקדש שני, כשעם ישראל היו בגלות בבל. למרות שהמגילה היא מצוות עשה שהזמן גרמא, היינו היא תלויה בזמן מסוים, ונשים פטורות ממצוות עשה שתלויות בזמן, מכיוון שנס פורים נעשה על ידי אישה, וגם כולם היו בסכנת השמדה, הרי שגם נשים

הבדלה מאוחרת ומוקדמת

גם מי שמקפיד להוציא שבת בזמן מאוחר יותר, כמו בארץ שהרבה אנשים מחכים עד זמן "רבינו תם", יכול לצאת ידי חובה בהבדלה שעושה אדם אחר שמוציא את השבת בזמן המוקדם יותר כפי שכתוב בלוחות, אך כמובן שלא יעשה מלאכה בעצמו, אלא רק יענה אמן על הברכות ויהנה מהבשמים ומהנר. כך שאם אחד מבני הבית עושה

זכר למחצית השקל

בזמן בית המקדש היה קרבן יומי שהיה שייך לכל עם ישראל, כולם תרמו פעם בשנה סכום של מחצית שקל העשוי מכסף, ומזה קנו את הקרבנות של כל השנה. כל שנה בתחילת חודש ניסן היו קונים מחדש את הקרבנות לשנה הקרובה, ולכן היו אוספים את השקלים בחודש אדר. כיום שאין לנו בית מקדש, נהגו לתת זכר